החלטה בתיק בש"א 178560/07

1.         בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף נוכח מעשה בית דין והשתק פלוגתא, שיהוי, שימוש לרעה בהליכי משפט תביעה טורדנית וקנטרנית עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.       

2.         העובדות הצריכות לענייננו, עפ"י כתב התביעה:

א)         התובעים היו בעלי זכויות הפצה בלעדיות של מוצרי הנתבעת באזור שגבולותיו בצפון צומת קאסם, בדרום מושב מגשימים, במזרח כפר סירקין ובמערב צומת גהה בני ברק.

ב)         ביום 31.12.1995 נחתם הסכם הפצה ראשון בין הנתבעת 1 לתובעים.

התובעים  משיקולים  פנימיים  שלהם החליטו להוסיף כגוף משלם ומפעיל באשר

להחזקת זכויות ההפצה, חברת ע.ס.ע. אמרן בע"מ (חברה בשליטת התובעים) אשר בפועל פעלה כזכיין מול נתבעת 1.

ג)          מר אריה גזית (להלן: "גזית") פנה אל התובעים וביקש לרכוש 50% מזכויות ההפצה.

עפ"י בקשתו של גזית הוקמה חברת א.ל.א.ב שיווק והפצה בע"מ (להלן: "אלאב") ולאחר מכן ע.ס.ע. עמרן בע"מ העבירה זכויותיה לאלאב.

ביום 11.7.99 נחתם הסכם שכלל את ההסכמה על הקמת אלאב ומכירת 50% ממניות אלאב לגזית.

ביום 29.7.99 נחתם הסכם הפצה  בין התובעים ואלאב מצד אחד לבין הנתבעת.

ביום 6.12.99 נחתם הסכם למכירת יתרת 50% ממניות אלאב למר חיים יהודאי (להלן: "יהודאי").

ד)         ביום 9.5.00 נשלחו ע"י הנתבעת שני מכתבי ביטול של הסכם ההפצה מיום 29.7.99. האחד מוען אל לתובעים ולאלאב והשני ליהודאי.   

ה)         יהודאי וגזית הגישו תביעה כנגד התובעים במסגרת הסכם בוררות.

התובעים הגישו תביעה שכנגד נגד יהודאי על יתרת הכספים שלא שולמו ועל הנזקים שנבעו מכך.

עפ"י סעיף 7.3 לכתב התביעה "פסק הבוררות מיום 27.2.06 קיבל בחלקה את תביעת יהודאי וגזית וקבע כי על התובעים לשלם ליהודאי וגזית בין היתר את החזר תשלומיהם לרכישת המניות באלאב והוצאות עקיפות הנובעות מהרכישה ומניהול הליכי הבוררות כמפורט בפסק הבורר. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי התובעים נדחתה".

ו)          התובעים טוענים כי הנתבעת אחראית לכל הנזקים שנגרמו לתובעים בגין ביטול הסכם ההפצה מיום 29.7.99.

   3.      תמצית טענות הנתבעות בבקשה שבפני:

לטענת הנתבעות יש לדחות את התביעה על הסף נוכח קיומו של פסק הבוררות, שניתן במסגרת סכסוך בין התובעים לבין שותפיהם לעסק, ובו נקבע באופן חד משמעי כי מחדלי התובע 1 גרמו לביטול ההתקשרות שבין התובעים לנתבעות, וכי תובע 1 הפר את ההסכם, הפרה בוטה ויסודית.

טוענות הנתבעות, ביתר פירוט כי, במסגרת הליך הבוררות, באחת מן הישיבות, נכחו נציגי הנתבעות ובא כוחם ואף נחקרו שני עדים מטעם הנתבעות, באשר לשאלה אם ביטול הסכם ההפצה היה כדין. לאחר  שסוגיה זו, נבחנה ונדונה במלואה, קבע כבוד הבורר כי מחדליו של תובע 1 הם שגרמו לביטול הסכם ההפצה עם הנתבעות וכי התנהגות התובעים מהווה הפרה בוטה של ההסכם עם הנתבעות.